קרדיט בשירות האגו- הצלחה בקריירה ומערכות יחסים
אחד הנגעים המעציבים של עולם הקואצ'ינג בישראל הוא "אני המצאתי", לצערי הרב מספר דמויות מפתח ניכסו לעצמם נגיסות מהעולם הזה והם טוענים כי השיטה היא פרי המצאתם. הניכוס הזה עושה הפחתה לעולם הקואצ'ינג שגם ככה פגוע מעצם העובדה שהוא עוד לא מועגן בשום חוק.
ומדוע זה רבלנטי לכל אחד מאיתנו?
ניכוס חלקים מהעשיה שלנו לעצמנו באופן המפחית מערכנו הוא דבר בו לוקים כולנו. כמה פעמים שמעתם סביבכם אנשים מעולמות תוכן שונים מספרים כי זו "השיטה שלהם", "המתכון היייחודי שלהם", "הדרך שלהם"? זה לא בהכרח דבר רע, זה אפילו דבר טוב, כל עוד אותם אנשים נותנים מספיק משקל וקרדיט למקורות שלהם.
כל עשיה יצרתית בכל תחום שהוא מתבססת על ידע מהעבר. היצירה שלנו היא למעשה חיבור הידע הזה באופנים חדשים. (כדאי להתסתכל על כתביו של הווארד גרדנר בנושא "אינטילגנציות מרובות" ועל ספרו של אדוארד דה בונו "יצרתיות רצינית" ).
כאשר אנחנו לא נותנים קרדיט למקורות שלנו- היצירה שלנו נפגעת בשני ממדים- 1. היא הופכת להיות שטוחה: כל מי שפוגש בה נשאר מוגבל לרמת האינפורמציה אשר סיפקנו וחסרה לו הגישה להרחיב את הדעת והשימוש ביצירה שלנו באמצעות מקורות הבסיס. 2. המעמד של היצירה שלנו נפגע וכיוצא מכך גם מעמדנו. אחת הסיבות לא לתת קרדיט למקורות הוא ניסיון לרכז את הקרדיט אלינו. אך למעשה יצירה שאינה מאגדת בתוכה מקורת נוספים היא יצירה קטנה ומוגבלת ולכן הקרדיט שהיא מקבלת נמוך וכך גם הקרדיט ליוצר שלה.
לעומת זאת,כאשר אנו נותנים קרדיט למקורות היצירה אנחנו מעלים את ערכה בשני ממדים- 1. היצירה הופכת להיות רחבה ועשירה יותר: לפוגשים בה ניתנת האופציה להסתכל עליה ממספר זוויות שונות (בהתאם למספר המקורות עליה היא מבוססת) וליישמה באופנים שונים באמצעות השראת המקורות. 2. מעמדה של היצירה עולה וכיוצא מכך גם מעמדו של היוצר עצמו. ברגע שחלקתי את הקרדיט ליצירה שלי עם מקורות המידע והחשיבה- היצירה נעשית רחבה ועשירה יותר ולכן מעמדה עולה וכך גם מעמד היוצר.
קרדיט ניתן ליישם לא רק ביצרתיות אקדמית או אומנתית. קרדיט ניתן ליישם גם במקום העבודה שלנו- כאשר אנו חולקים את האגו עם הקולגות, המנהלים והכפיפים שלנו. ולמעשה בכל מערכת יחסים- עם בן הזוג, עם חברים- כאשר אנחנו מעריכים ומודים לתרומתם למערכת היחסים, אנחנו למעשה מעשירים את מערכת היחסים- מגדילים את ערכה וגם את ערכנו כחלק מאותה מערכת.
כיצד ניתן להרחיב קרדיט בקריירה ובמערכות יחסים חבריות ומשפחתיות:
(רשימה יישומית לתהליך אישי)
- להכיר תודה! לא לקחת שום דבר כמובן מאליו, אף אחד לא חייב לכם כלום- כל דבר שעוזרים לכם בו, שנעימים אליכם, כשטובים אליכם. אפילו אם יש להם אינטרס- היו יכולים לבחור אחרת, בחרו בטובתכם- הכירו תודה!
- כמה פעמים אתם אומרים ביום את המילה "תודה"? נסו להגיע לפחות ל- 20, ולא רק עבהקשר של נימוס בסיסי.
- חשיבה חיובית: חשבו על התרומה החיובית של כל דבר שעשו עבורכם. אפילו חיוך של אדם אליכם יש בו מין הנתינה- התרכזו בחשיבה על מה הנתינה של אחרים מאפשרת לכם.
- כתבו לפחות פעם בשבוע/ספרו לאדם קרוב- מה הנתינה של אחרים מאפשרת לכם.
- סליחה: היו סלחנים לגבי העבר שלכם- גם לגבי עצמכם וגם לגבי אחרים. משפט שאני מאוד אוהבת: "לא כל דבר בחיים קורה לטובה, אך מכל דבר ניתן להפיק את המיטב" ד"ר טל בן שחר.
- מה הדברים הטובים אשר הפקתם מהארועים הקשים אשר עברתם בחייכם?
הבסיס למאמר הזה הוא מחקר רציני של קואצ'ר מעולה, אדם וחוקר שאני מאוד מעריכה בשם עופר אטד, עופר פרסם מאמר הסוקר באופן מעמיק ומקצועי את תעשית הקואצ'ינג בישראל (המצב לא פשוט, אך התחזית לעתיד אופטימית) ואשר פורסם ב: International Journal of Evidence Based Coaching and Mentoring, Vol 11, No 2 pp. 112 – 123. להלן הקישור למאמר: http://business.brookes.ac.uk/commercial/work/iccld/ijebcm/view.asp?issue=vol11issue2
את עופר פגשתי כשעבדתי עמו בצוות ההוראה של ד"ר טל בן שחר, טל הוא זה שחשף אותי לעולם הפסיכולוגיה החיובית והטמיע בי שני אופני חשיבה שמלווים אותי כעוגן משמעותי בחיי: 1. התבוננות בחצי הכוס המלאה 2. שילוב המחקר בעשיה אופרטיבית. 
כדי להרחיב את הדעת ולהשתמש בקרדיט הזה לטובתכם, אני ממליצה לכם בחום להיכנס לאתרי האינטרנט הן של עופר אטד http://www.oferatad.com והן של טל בן שחר http://www.talbenshahar.com
למידה מהנה!
תגובות למאמר
נשמח אם תשאיר תגובה
אהבתי
דורית
כמה מדוייק ונכון.
תרשי לי בבקשה להוסיף עוד נקודה חשובה
על אותו משקל-
לשים לב לשפה
שפה נקייה
חיובית
גם היא עוד נקודה חשובה לא פחות!
תודה;-)))))