נעימות כבסיס להצלחה עסקית

"אני אעבוד קשה ואצליח!" זו התפיסה שליוותה אותי מרבית חיי, האמת- שגם היום. אבל הפירוש השתנה- תמיד שדמיינתי לעצמי הצלחה, תארתי לעצמי  את עצמי עובדת קשה, לא ישנה בלילות, מסתגפת מכל מיני דברים- כי אין מה לעשות, להצלחה יש מחיר וצריך לשלם אותו…. האומנם? מסתבר שההפך הוא הנכון…stock-photo-concept-of-stress-with-businessman-with-a-rock-on-the-head-130097855

נכון להיום חלק גדול מהעבודה שלי נעשה בבתי קפה. בתחיל, דרכי כמאמנת הסברתי לכל מי שהיה שותף בדרכי שאני עומדת לפתוח משרד ובו אקבל אנשים לפגישות. אכן עשיתי זאת- הצטרפתי לקליניקה של פסיכולוגים והיה לי בה חדר בו קיבלתי אנשים. הרושם היה מאוד רציני ומקצועי, בדיוק כפי שרציתי. השותפים שלי למשרד היו אנשי מקצוע מאוד נעימים ובעלי שם. אבל אני קמלתי. שנאתי את הפגישות שלי בקליניקה. עד הרגע שהאדם שאני נפגשת עמו היה נכנס ומהרגע שהוא יצא, חיפשתי הזדמונויות לברוח. מטבעי אני אדם מאוד חברותי, שנהנה מחברת אנשים, רעש, פעילות ועשיה סביבי. פשוט הרגשתי לבד.

בניגוד למקובלות החברתית של עבודה במשרד המשדרת רצינות ומקצועיות, החלטתי לעשות מעשה- עזבתי את המשרד ועברתי לעבוד בבתי קפה. יש כמה בתי קפה קבועים בהם אני עובדת ומקבלת מתאמנים (יש לי גם קליניקה יפה ומכובדת בבית לאנשים אשר זקוקים לפרטיות שלהם)- והנה, מהיום שעזבתי את המשרד אני מצליחה הרבה יותר. מדוע? כי נעים לי…. אני אוהבת להגיד בוקר טוב בבוקר לאנשים קבועים (בכל בתי הקפה בהם אני יושבת הפכתי להיות בת בית ואני חלק מההווי והחיים של המקום), אני אוהבת שיש מוזיקה, אנשים והווי סביבי ואני מאוד אוהבת קפה שהמלצרים והברמנים מכירים- עם כל המוזרויות שלי בקפה, וכשאני יותר מקפידה על הבריאות, אז שייק פירות מפנק וטבעי. נעים לי בבתי קפה… וכשנעים אני מצליחה לעשות עבודה הרבה יותר טובה.

אז…" אני אעבוד קשה ואצליח!" נכון. אבל- לעבוד קשה כבר לא מתורגם אצלי כסבל או סגפנות. נהפוך הוא- הדרך היחידה בה אנו מצליחים לעבוד קשה היא כשאנו עושים משהו שנעים לנו באווירה שנעימה עבורנו (כל אחד ומה שנכון עבורו).

אחת התאוריות אשר שינו את חיי היא התאוריה שבין היתר מסבירה את הרציונל הזה:

"בנה והרחב" של ברברה פרדריקסון.

ברברה פרדריקסון מסבירה שלרגשות יש סיבה אבולוציונית. רגשות רעים- מטרתם להגן עלינו בפני סכנות ואילו רגשות טובים מטרתם לפתוח אותנו לצמיחה והתפתחות. {אם נסתכל על המין האנושי נראה שהוא מתנדנד תמיד על הציר של בטחון מול צמיחה והתפתחות. כשיש לנו מספיק בטחון אנחנו יכולים לצמוח (כדי לבסס את הביטחון העתידי) וכשיש לנו מספיק התפתחות וצמיחה אנו חשים בטחון}. המוח הפרמיטיבי שלנו (בכל הנוגע לרגשות) משתמש בכלל הפשוט של רגש חיובי = הזדמנות לצמיחה ורגש שלילי = סכנה. לכן, כאשר אנו חשים רגש שלילי מכל סוג שהוא, הוא מיד מתורגם לסכנה, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם סכנה היא מיקוד בסכנה ושלושת התגובות האוטמטיות לסכנה: הילחם, ברח או קפא. לעומת זאת, רגש חיובי מכל סוג שהוא, מתורגם מיידית לאפשרויות צמיחה והתפתחות. לתאוריה הזו יש אפשרויות יישומיות רבות ועוד אפרט עליהן בבלוגים הבאים שלי.

להלן הקישור לתאוריה של "בנה והרחב" לפי ויקפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%91%D7%94)

והנה ברברה פרדריקסון מסבירה את הרעיון בעצמה:

http://www.youtube.com/watch?v=Z7dFDHzV36g

כיצד מסבירה התאוריה הנ"ל  את הרעיון שנעימות מביאה להצלחה גדולה יותר? מסתבר שכשנעים לנו וטוב לנו אנו חווים… כן- ניחשתם נכונה, רגשות חיוביים! רגשות חיוביים מתורגמים להזדמנות לצמיחה והתפתחות- ואת זאת המוח עושה על ידי כך שהוא מאפשר לנו יכולת קליטה ועיבוד רחבים יותר. אנו פתוחים יותר הן לגירויים חיצוניים והן לעיבוד רב מימדי של המוח. בניגוד לכך- תחושות שליליות גורמות לנו להתמקד בגירוי אשר יוצר את הרגש השלילי- הוא זה שנחווה כמקור הסכנה הקיומית וכל מה שאנו מסוגלים הוא לקלוט רק אותו, כאשר שאר הקלטים החיצוניים מסוננים. ולא רק זה- גם מגוון הפעולות שלנו מצטמצם. המוח מתכוונן על שלושת התגובות המיידיות לסכנה ולא משתמש בשאר המגוון של התגובות האפשריות (זה אולי חכם ברמה ההישרדותית בעולם בו הסכנות הם טורפים וכוחות טבע, אך פחות מתאים לעולם המודרני בו התמודדות עם סכנות דורשות חשיבה רחבה ורב מימדית).stock-photo-young-businessman-holding-white-card-with-a-happy-face-on-it-isolated-on-gray-background-118731460

אז אם אתם עוברים ליד אחד מבתי הקפה בעיר ורואים אותי יושבת בפגישה, או עם המחשב ועובדת, דעו לכם שמאוד נעים לי…. וזה אומר שאני כנראה עושה עבודה טובה! וחוץ מזה- אתם מוזמנים לאמר שלום- זה תמיד משמח אותי. כפי שאמרתי- אני אוהבת אנשים!

*הערה אחרונה*, בימים אלו יותר ויותר אנשים מבינים את האפשרות הגלומה בעבודה בכל מקום המתאים לנו. בזכות העולם הוירטואלי בו אנו חיים, הטלפון הנייד, המחשב הנייד ושאר אמצעי התקשורת, אחסון ושליפת המידע האפשריים לנו כמעט בכל מקום וזמן. שוק העבודה משנה את הפיזיות שלו. אני סמוכה ובטוחה שעוד מספר עשורים שוק העבודה וחיי הפנאי שלנו ישולבו יחד (לא במובן שנאבד את חיי הפנאי, אלא במובן שהעבודה תהפוך להיות יותר ויותר חלק מההנאה). כבר היום ניתן לראות יותר אנשים עובדים במקומות כמו בתי קפה, עבודה מהבית, חוף הים ומרחבי עבודה משותפים (רעיון נפלא המאפשר לעבוד בסביבת עבודה גם כשאתה עצמאי).

להלן רשימת מרחבי עבודה משותפים בארץ:

  • האב ת"א – מרחב ליזמות חברתית, סביבתית וטכנולוגית, ת"א
  • הספרייה – מרחב ליזמות וחדשנות, ת"א
  • TechLoft – מרחב עבודה משותף לסטרטאפים, ת"א
  • מיזנטרופ - חלל עבודה "אורבני", ת"א
  • המפעל - חלל עבודה משותף בת"א
  • hackerspace  - חלל עבודה משותף לאנשים יצירתיים לסיעור מוחות ושת"פ באזור דרום ת"א
  • thejunction - מרחב עבודה משותף לסטרטאפיסטים ויזמים במרכז ת"א
  • חדר עבודה – מקום נוח ושקט לסטודנטים ופרילנסרים בלב ת"א
  • טופ סנטר – מרחב משותף ליזמי הייטק, חיפה
  • מקום בזמן – בקיבוץ עין שמר (בסמוך לפרדס חנה כרכור)
  • הסוכה – מרחב שיתופי חברתי לעסקים ואמנות בבנימינה
  • CoSpace – מרחב עבודה משותף באזור השרון (בהתהוות)
  • Coworkinkg ישראל - מרחב עבודה באזור רעננה
  • מקושרים – חלל עבודה משותף במודיעין
  • startup hub  - מרחב עבודה משותף ליזמים, צוותים ועצמאים באזור ירושלים
  • PICO  - חלל עבודה משותף שממוקם בתלפיות, ירושלים
  • מועדון העסקים Business Club BCB7 – באר שבע13194055327C4Ebx

תגובות למאמר

  • כמה מתגעגעת לשמוע את דורית מזמינה קפה בגרג בחיפה… עם… ובלי… וקצת בצד… ושלא יהיה…

    בסוף גם מגיע קפה…

    הנאה צרופה מובטחת למי שעוד לא התנסה…

    בעיקר כי כי ליד הקפה מגיעה הרבה השראה שמשרה עליך בטחון להמשיך הלאה בדרך שבחרנו יחד (ולי הצליחה בגדול!!!)- דורית, אני והקפה…

  • היי דוריתי. צודקת צודקת צודקת!!! הדוגמה הטובה ביותר שאני יכולה להביא ולאשר את דברייך, -כמובן שעד עכשיו לא ידעתי להגדיר את התופעה- כאשר אני מכינה שיעור לא תמיד אני מצליחה לפתור תרגיל שמתאים לי לאותו שיעור, אבל אני אומרת לעצמי יהיה בסדר, ומניחה לו, ובכיתה בלי בעיה אני פותרת אותו על הלוח. כולל הסברים מצוינים ומלומדים.. זה פשוט המקום בו אני מרגישה הכי טוב ונוח לפתור תרגילים. המבט המתעניין של תלמידי והאמון המלא שלהם בי ובמה שאני מלמדת אותם פותחים לי את הלב ואת הראש והכל נעשה כל כך פשוט, ואת זה אני מעבירה להם. הבעיה היא לזהות את מה שעושה לנו טוב, במיוחד בעבודה, ולדעת איך להשתמש בטוב, בלי רגשות אשם.
    לילה טוב
    אמא

    רציתי להוסיף לגבי הבלוג הקודם , עד כמה חשוב היה להגיב כפי שהגבת להתפרצויות של הילד המדהים שלך. את איפשרת לו להתנהל לבדו עם הכעס והתסכול שלו , וללמוד כלים שיעזרו לו להתמודד בסיטיואציות דומות אחרות. צריך הרבה כוח נפשי לא להתערב לרחם עליו ולחבק אותו חזק חזק, אבל אז שוב היית מחזירה אותו למצב בו הוא סומך על הניחומים שלך במקום למצוא בעצמו את הכוח שיעזור לו, דומה לכך שילד לומד להרדם לבד בלילה בלי הוריו. כל הכבוד!!

  • מזדהה עם כל מילה!
    גם אני, בזכותך (כן, כן, אני יודעת שאת לא אוהבת לקחת על זה קרדיט אבל זו האמת), עושה בימים אלו שינוי גדול בחיי המקצועיים ובדיוק היום, כששוב עברה בי ההתרגשות מהעשיה החדשה והנכונה, חשבתי ש״כנראה אני לא באמת עצלנית וחסרת מעוף אלא רק הייתי במקום הלא נכון…״. יש לי ככ הרבה תוכניות, רצון ונכונות להשקיע שכבר שנים לא בערו בי ותמיד חשתי בחסרונן.
    המשיכי בדרכך המופלאה לכוון (על כוס קפה) את כל אותם האבודים והמחפשים אל הנתיב הנכון.
    נשיקות 3>

  • דורית היקרה.
    והמדהימה אכן אני חזרתי למקורות בזכות התהליך שעברתי אצלך. נעצרתי להקשיב . ואכן כל חיי שינו מסלול ועדיין לא סיימתי. אנחנו בדרך ואולי כך חונכנו לא להקשיב לעצמנו ולעשות מה שטוב לנו ושאנחנו טובים בו אלא מה שצריך ופה את נכנסת להזכיר לנו….

  • כיף ומעניין לקרוא את הפוסט שלך על הבוקר . היה אחלה חומר למחשבה להליכת הבוקר .

    נ.ב … איזה כף שיש אמא כזאת .

  • דורית יקירתי
    אכן סללת דרך נכונה, כל אחד מביא איתו להנחייה ועבודה גם את עצמו ותכונות האופי שלו לטוב ולרע,
    נעימות היא חלק ממך, וזוהי דרכך והתנהלותך בחיים, עדה אני לכך , בשיעורים שהעברת לנו, קבוצה שלמדה אימון זוגי,
    והדבר הכי חשוב לי, נתת לי אישור להמשיך כך בדרכך, כי היא מתאימה גם לי.
    בהערכה רבה
    שולי

נשמח אם תשאיר תגובה