תגובות לפוסט: "נעימות כבסיס להצלחה עסקית"

מאת: הלפרט שולי

הלפרט שולי — Sun, 16 Jun 2013 03:55:05 +0000

דורית יקירתי
אכן סללת דרך נכונה, כל אחד מביא איתו להנחייה ועבודה גם את עצמו ותכונות האופי שלו לטוב ולרע,
נעימות היא חלק ממך, וזוהי דרכך והתנהלותך בחיים, עדה אני לכך , בשיעורים שהעברת לנו, קבוצה שלמדה אימון זוגי,
והדבר הכי חשוב לי, נתת לי אישור להמשיך כך בדרכך, כי היא מתאימה גם לי.
בהערכה רבה
שולי

מאת: יוסי פולג

יוסי פולג — Thu, 06 Jun 2013 10:55:07 +0000

כיף ומעניין לקרוא את הפוסט שלך על הבוקר . היה אחלה חומר למחשבה להליכת הבוקר .

נ.ב … איזה כף שיש אמא כזאת .

מאת: קרן נעים

קרן נעים — Thu, 06 Jun 2013 07:19:53 +0000

דורית היקרה.
והמדהימה אכן אני חזרתי למקורות בזכות התהליך שעברתי אצלך. נעצרתי להקשיב . ואכן כל חיי שינו מסלול ועדיין לא סיימתי. אנחנו בדרך ואולי כך חונכנו לא להקשיב לעצמנו ולעשות מה שטוב לנו ושאנחנו טובים בו אלא מה שצריך ופה את נכנסת להזכיר לנו….

מאת: טלי

טלי — Wed, 05 Jun 2013 21:12:06 +0000

מזדהה עם כל מילה!
גם אני, בזכותך (כן, כן, אני יודעת שאת לא אוהבת לקחת על זה קרדיט אבל זו האמת), עושה בימים אלו שינוי גדול בחיי המקצועיים ובדיוק היום, כששוב עברה בי ההתרגשות מהעשיה החדשה והנכונה, חשבתי ש״כנראה אני לא באמת עצלנית וחסרת מעוף אלא רק הייתי במקום הלא נכון…״. יש לי ככ הרבה תוכניות, רצון ונכונות להשקיע שכבר שנים לא בערו בי ותמיד חשתי בחסרונן.
המשיכי בדרכך המופלאה לכוון (על כוס קפה) את כל אותם האבודים והמחפשים אל הנתיב הנכון.
נשיקות 3>

מאת: טובה ליבמן

טובה ליבמן — Wed, 05 Jun 2013 20:41:50 +0000

היי דוריתי. צודקת צודקת צודקת!!! הדוגמה הטובה ביותר שאני יכולה להביא ולאשר את דברייך, -כמובן שעד עכשיו לא ידעתי להגדיר את התופעה- כאשר אני מכינה שיעור לא תמיד אני מצליחה לפתור תרגיל שמתאים לי לאותו שיעור, אבל אני אומרת לעצמי יהיה בסדר, ומניחה לו, ובכיתה בלי בעיה אני פותרת אותו על הלוח. כולל הסברים מצוינים ומלומדים.. זה פשוט המקום בו אני מרגישה הכי טוב ונוח לפתור תרגילים. המבט המתעניין של תלמידי והאמון המלא שלהם בי ובמה שאני מלמדת אותם פותחים לי את הלב ואת הראש והכל נעשה כל כך פשוט, ואת זה אני מעבירה להם. הבעיה היא לזהות את מה שעושה לנו טוב, במיוחד בעבודה, ולדעת איך להשתמש בטוב, בלי רגשות אשם.
לילה טוב
אמא

רציתי להוסיף לגבי הבלוג הקודם , עד כמה חשוב היה להגיב כפי שהגבת להתפרצויות של הילד המדהים שלך. את איפשרת לו להתנהל לבדו עם הכעס והתסכול שלו , וללמוד כלים שיעזרו לו להתמודד בסיטיואציות דומות אחרות. צריך הרבה כוח נפשי לא להתערב לרחם עליו ולחבק אותו חזק חזק, אבל אז שוב היית מחזירה אותו למצב בו הוא סומך על הניחומים שלך במקום למצוא בעצמו את הכוח שיעזור לו, דומה לכך שילד לומד להרדם לבד בלילה בלי הוריו. כל הכבוד!!

מאת: עירית

עירית — Wed, 05 Jun 2013 20:29:22 +0000

כמה מתגעגעת לשמוע את דורית מזמינה קפה בגרג בחיפה… עם… ובלי… וקצת בצד… ושלא יהיה…

בסוף גם מגיע קפה…

הנאה צרופה מובטחת למי שעוד לא התנסה…

בעיקר כי כי ליד הקפה מגיעה הרבה השראה שמשרה עליך בטחון להמשיך הלאה בדרך שבחרנו יחד (ולי הצליחה בגדול!!!)- דורית, אני והקפה…